גישור משפחתי טיפולי- על מה ואיך מנהלים משא ומתן 

הזכרנו ברשימות קודמות את העובדה שגישור הוא למעשה פלטפורמה ליצירת תנאים מיטיבים לניהול משא ומתן ( להלן: מו"מ )  בין שני צדדים. כשבאים לעסוק במו"מ, עולה שאלת ה- "מה", כלומר, התכנים שידוברו ושאלת "האיך"- כלומר, האופן שבו ידוברו התכנים והדרך שבה יתנהלו הצדדים האחד ביחס לשני. לכאורה תאמרו, התכנים הם  העיקר, אך אליה וקוץ בה, מאחר והאופן שבו ידברו הצדדים, יסלול את הדרך להסכם, או יהפוך את מה שהחל "כדואט", למחול חרבות קטלני שעלול לסתום את הגולל על שערי המו"מ. ומשאלו נסגרים, נפתחים לרווחה דלתות  בית המשפט, מה  שעלול להפוך להתדיינות מתישה וכואבת לכולם על כל המשתמע מכך.בעניין זה יש הדורשים את הפסוק " צדק צדק תרדוף" ( דברים ט"ז, כ )באופן הבא: לא רק שהמטרה צריכה להיות צודקת, אלא שהדרך לשם צריכה להיות גם היא צודקת, כלומר אנושית וראויה.  אז איך מתכוננים למו"מ ואיך מנהלים מו"מ? בכך תעסוק ברשימה זו.

על "מה" מדברים:

חשוב תחילה להבין מהן הזכויות שלכם על פי החוק וזאת בהתייחס לכל אחד מנושאי הליבה בהם יעסוק ההסכם: הורות (הסדרי הראייה והמשמורת), מזונות,  חלוקת הרכוש המשותף והכספים ומתן גט. לשם כך עליכם להכיר את הנושאים במובן האובייקטיבי- כלומר את זכויותיכם  על פי דין ובמובן האישי-הסובייקטיבי, כלומר בהתייחס לנסיבות ולנתונים הייחודיים למשפחה שלכם ולכל אחד מיחידיה, במובן של: צרכים, יכולות ומגבלות.מכאן תוכלו להגדיר לעצמכם מה הייתם רוצים שיהיה בהסכם הגירושים ומדוע. עליכם לזכור, יתרונו המובהק של הליך הגישור בהשוואה להליך המשפטי, הוא באפשרות להתאים ולגזור מתוך מנעד האפשרויות שהחוק מציע,  את ההסדר המתאים ביותר עבורכם ובהחלט יש מקום לחשיבה יצירתית המביאה בחשבון לא רק צרכים מידיים, אלא גם תכנון לעתיד על כל המשתמע מכך.

למשל, על מנת לקבל החלטות בנושאי מזונות וכספים, עליכם להעריך את עלות חייכם בנפרד במסגרת המציאות הכלכלית שלכם ועל בסיס הנתונים מהעבר לבנות את התקציב הצפוי בעתיד. לשם כך אפשר להיעזר בדפי עזר ( שניתן לקבלם מהמגשר ) לחישוב ההוצאות החודשיות השוטפות והערכת שווי הנכסים וההתחייבויות שלכם. כך בסופו של יום תוכלו לקבל החלטות מושכלות באשר לחלוקה נכונה של נכסים משותפים והשפעתה על המצב הכלכלי הצפוי לכם.

נושא מרכזי נוסף- הילדים. חשוב להפנים ולזכור, אתם תמשיכו להיות הורים לילדיכם גם לאחר שפסקתם להיות בני זוג. עליכם לשקול מה ההסדר שמתאים לכם כדי להיות הורים טובים ולהפחית למינימום את הפגיעה שעשויה להיגרם לילדים כתוצאה מהגירושין.

בדרך כלל מחליטים על הורה אחד כהורה "משמורן", כלומר הילדים נמצאים במשמורתו ובהחזקתו וביתו הוא הבית העיקרי שבו יתגוררו ואילו ביתו של ההורה השני הינו בית משני, אבל יש מקרים שבהם מחליטים על משמורת משותפת לשני ההורים, או מפוצלת, כל מקרה ונסיבותיו, כאשר עקרון טובת הילדים צריך לעמוד כנר לרגליכם. כמובן, שבכל אחד מהחלופות, שני ההורים ממשיכים להיות מעורבים ושותפים בכל ההחלטות החשובות בגידול הילדים. כמו כן חשוב מאוד שלילדים תהיה גישה וקשר לשני ההורים וזה תלוי במרחק הפיסי שבין הבתים ולהסדרי הראיה עליהם תחליטו.

 "איך" מדברים:

ניהול מו"מ מוצלח, מצריך יכולת להקשיב לאחר ולשתף עימו פעולה, מתוך הבנה מחד של האינטרסים המשותפים לשני הצדדים (בעיקר בכל הקשור לילדים),  ומאידך להישאר נאמנים לצרכים האינדיבידואלים של כל אחד מבני הזוג המבקשים להמשיך לדרכם העצמאית והנפרדת.

אז איך בעצם מדברים?  אז זהו, שכל קודם מקשיבים. הקשבה הינה מרכיב חשוב במו"מ והיא מצריכה סבלנות ואורך רוח להאזין בתשומת לב לנקודת מבטו של האחר. הקשבה מכוונת גם פנימה אל עצמכם, בבקשה להתחבר לצרכים בסיסיים, לתקוות וחלומות נושנים ומתחדשים, מהם ייוולדו בסופו של דבר תוכניות מעשיות לעתיד. שאלו את עצמכם איך הייתם רוצים לראות את חייכם בעוד 5 שנים ומה ניתן לעשות היום על מנת להגיע לשם מחר. על תפחדו להמריא ולרקום חלומות, אך להבדיל מאיקרוס- הגיבור היווני הטראגי שהתעופף גבוהה מדי וצלל אל מי האוקיינוס, על תשכחו תמיד לצאת ולחזור לקרקע המציאות, כלומר להכיר באופן יסודי את  הנתונים ואת המציאות האובייקטיבית, לרבות אך לא רק, את המגבלות הכלכליות והאחרות שלכם ושל הצד השני. על בסיס כל האמור לעיל, הכינו מראש נקודות לדיון שאתם מעוניינים להעלות בישיבה ומיינו אותם לפי סדר עדיפות.

במקביל נסו להיכנס לנעלי הצד השני ולהעריך את תגובותיו להצעותיכם. מה יכול להיות בעל ערך מנקודת המבט של סיפוק צרכיו, מאידך,  מה עלול להיתפס על ידו כאיום או פגיעה ומה עשויות להיות הצעותיו הנגדיות ונימוקיו.

בזמן המפגש נסו לשתף פעולה ולעבוד יחד עם המגשר, זכרו שיכול להיות שיש מידע המצוי בידו של אחד מכם שאינו ידוע לשני בשל חלוקת תפקידים שהתקיימה במשך הנישואין. עכשיו צריך לחלוק במידע על מנת שכל המידע הרלוואנטי יהיה בידי שניכם, מה שיסייע לכם בקבלת החלטות הגיוניות שיהיו נכונות לעתידכם.

חישבו מבעוד מועד- מה החלופה הטובה ביותר מבחינתכם בכל אחת מהנושאים שיעמדו על הפרק ומאידך,  מה החלופה הגרועה ביותר עימה תוכלו לחיות בשלום, כמו גם מה עשוי לקרות אם לא תגשרו על המחלוקות, כלומר לאן הדברים עלולים להתגלגל. עכשיו אתם יודעים מה הקווים האדומים שלכם, כלומר מה המנעד שבתוכו תהיו מוכנים לשקול חלופות ולנהל את המו"מ. ידיעה זו תסייע לכם להציג עמדה מציאותית בדיון ולהתייחס באופן הגיוני להצעות הצד השני, מבלי להיגרר לתגובות רגשיות לא מווסתות שעלולות להביא להתדרדרות ופיצוץ של המו"מ. עליכם לזכור, כל מטרה וצורך ניתנים להשגה בדרכים שונות, כמו כן עליכם להחליט על אלו מן המטרות תהיו מוכנים לוותר למען מטרה חשובה יותר ( וזאת בהתבסס על סדרי העדיפויות שקבעתם מבעוד מועד). פשרה תמיד מתבססת על ויתורים הדדיים, נתינה וקבלה.

טיפ אחרון- תשדלו להגיע מוכנים, לאחר שלמדתם את העובדות והערכתם את הצרכים, האפשרויות והחלופות שכל אחד מהצדדים עשוי להעלות. אולם במפגש הגישור עצמו, דברו על מה שחשוב וחיוני עבורכם ולא על צרכיו של הצד השני, את זה הוא/ היא יעשו ממילא הרבה יותר טוב מכם ואף אחד לא אוהב ש: "יודעים מה טוב בשבילו". תתרגלו לנסח את צרכיכם מבלי למתוח תוך כדי כך ביקורת ( גלויה או סמויה) על בן/בת הזוג. לדוגמא, אם ברצוני להעביר את המסר שחשוב ונכון שהילדים יהיו במשמורתי, עלי להסביר מדוע, כלומר כיצד זה משרת את טובתם של הילדים. מאידך, ניסיון להיבנות מתיאור פגמיו או אי כשירותו של הצד השני להיות הורה משמורן, עשוי ללבות את הקונפליקט ולחזור אלי כבומרנג.  זכרו, יקל על הצד השני להאזין לכם בנפש חפצה, אם ירגיש שאתם מכבדים אותו ( גם אם לא תמיד מסכימים איתו) ולא עסוקים בהאשמות וסגירת חשבונות. כאן השימוש במילה "אתה"..., עלול מבלי משים לעודד ולהתפרש כהפניה של אצבע מאשימה (גם אם לא כיוונתם לכך במודע), ולעורר מרבצם "שדים" רדומים, מה שעלול לזמן תגובה מתגוננת או מתלהמת מצידו השני של המתרס .וכך בתוך זמן קצר, מבלי שרציתם בכך, אתם עשויים למצוא את עצמכם עסוקים בהתקפות ומגננות הדדיות, כשמזמן הפסקתם להקשיב האחד לשני, וחבל.

לסיכום

קונפליקטים הם חלק בלתי נפרד מהחיים והם שכיחים במיוחד אצל בני זוג העומדים בפני גירושין. יחד עם זאת, ביכולתה של הכנה טובה לגישור להעצים את תחושת הביטחון העצמי והשקט הנפשי עימו אנו מגיעים למו"מ, אלו מרחיבים את יכולתנו לנהל שיח חופשי ופתוח מתוך הקשבה כנה לצרכי ולצרכי הצד השני ולהפוך את הליך הגישור בכללותו לפורה ויצירתי יותר. ר' נחמן מברסלב, הוא דוגמא למי שידע להפוך את המחלוקת שידע בתוך נפשו, כמו גם את ההתמודדות עם אלו שחלקו אליו ( והיו רבים כאלה ), למקור של צמיחה והתחדשות. הוא היה אומר שאינו חושש מאלו שחולקים עליו, שכן: "המחלוקת מגביה ומרים את האדם "כי האדם עץ השדה המונח על הארץ ואי אפשר לו להגביה את עצמו כי אם על ידי שבאין עליו מים שוטפין והמחלוקת נקראת מים( ליקוטי מוהרן קמא קסא)

לדידו של ר' נחמן, ההתמודדות המתמדת עם המחלוקת הפכה לדרך חיים, שבאמצעותה ניסה להשיג את האמת. בשפת הגישור אוסיף, שכאינדיבידואלים הנפגשים בעוצמת רגשותיהם, כמו גם בקונפליקטים מורכבים, ניתנת לצדדים לגישור הזדמנות נדירה להתחבר לעצמם, ללמוד משהו על האנושיות הטמונה בכל אחד מהם, בהיותם בני אדם בעלי צרכים, פחדים ורגשות. גילוי זה עשוי להיות פתח להכרה הדדית, הידברות וזריעת זרעי שלום, המצעידה כל אחד מבני הזוג קדימה, להמשך מסעו האישי והמשפחתי.

                                                             סוף